על מעברי דירה ומעברים שבלב

עודכן ב: יונ 17



בואו נדבר תכלס. מעבר דירה זה אחד הדברים הקשים. במיוחד כשזה לא מעבר ראשון וכבר עייפים קצת מהתהליך עוד מלפני שהוא מתחיל, ובעיקר כשיש מלא מלא דברים להעביר. ובלי התיפייפויות ובלי "בואו תראה איזה יפה הבית החדש שלי בקלי קלות רק יומיים אחרי המעבר". לא! מעבר דירה זה הרבה יותר ממה שנראה באינסטגרם ותסכים איתי כל מי שעברה פה בשנים האחרונות. נכון, אנחנו מעבירים את כל הדברים הפיזיים שלנו- הבגדים, הרהיטים, כלי המטבח, אבל גם חלק קטן מאיתנו עובר ביחד איתם.


מעבר דירה זה בערך (פחות או יותר ) חודש של טלטלה, נוסעים וחוזרים מהדירה הישנה לחדשה, נוסעים וחוזרים מקניות לבית החדש, עושים רשימות בפלאפון חמש פעמים ביום- אחת של מידות לרהיטים, שלוש של מה שחסר לנו וצריך לקנות (ולא משנה אם זו הדירה הראשונה או העשירית שלכם ביחד) ועוד כמה רשימות של "משימות ואריזות" כמו לעשות סדר במגבות מטבח ולא לשכוח לשאול את אלכסנדר מההובלה אם אפשר לעצור לקחת מקרר מהבית של ההורים רק כמה רחובות מפה.


בקיצור, בלאגן אחד גדול.

כמה ימים של לישון בתוך ארגזים, העיקר שיש ערימת בגדים מדוייקת ליומיים הקרובים על השולחן,

כמה ימים שמזמינים אוכל בחוץ כי 'כבר ארזנו חצי מטבח',

כמה ימים שדופקים את האצבע הקטנה בארגזים שבמסדרון בלילה בדרך לשירותים,

כמה ימים של ציפייה, של התרגשות. מה יהיה ? איך יהיו השכנים? כמה זמן ייקח לי להגיע לעבודה?ועוד מיליון וחצי מחשבות ותהיות.

כמה ימים של ריבים, לא תמיד עם סיבה מספקת. בעיקר כי סתם לחוץ ומותר.

כמה ימים של צעקות בטלפון, לא משנה על מי, על מי שיש.





ואז בסוף בסוף מגיע היום המיוחל. ההובלה!

קבעתם ב07:00 הם מגיעים לרוב לקראת 09:20. וזה לא משנה שאתם כבר ב06:50 מחכים להם במדרכה מחוץ לבית עם קפה בכוס חד פעמית ששמרתם במיוחד לבוקר המיוחל.

והנה הם נכנסים הבחורים החסונים, אחד אחד כמו חבורת צבי הנינג'ה. ולא זה לא משנה כמה פעמים עברתם דירה עדיין תתפעלו מאיך שאחד שם על הגב תנור השני זורק על הכתפיים מכונת כביסה, השלישי מחזיק שני ארגזים אחד על כל שריר וזהו צ'יק צ'ק כל הבית כבר במשאית.


והיידה, נוסעים לבית החדש.

הגעתם, עדיין יש ריח של צבע בדירה (במקרה הטוב) או שגיליתם שיש נזילה אימתנית מהתקרה (במקרה הרע). בית ריק אבל מלא. מלא בארגזים קודם כל, אבל גם בהתרגשות, בתחושה של דרך חדשה.

אחרי שעשיתם סיבוב אקו בכל חדר בית (כל הכבוד למדתם שבחדר ריק יש אקו וזו הזדמנות טובה משום מה לצעוק דברים משונים לחלל).


ואחרי שהמובילים הלכו, הפון על שקט. זהו, עכשיו זה רק אתם והארגזים.

לא יודעים מאיפה להתחיל במיוחד כי על כל ארגז כתוב שביר לא משנה אם זה כוסות או המגבות מטבח שמיינתם שבוע לפני, (בכל זאת לא לוקחים ריזיקה).




מה שחשוב זה שבסוף הכל מתיישב במקום. ויש בית. נכון שהוא לא בטוח תמיד הכי חדש (היי תל אביב) או הכי משופץ או גדול. אבל הוא הבית שלכם. איפה שאתם ישנים בלילה וקמים בבוקר, איפה שאתם מתחבקים, איפה שאתם קוראים, כותבים, נחים, אוהבים.

בתור מישהי שעברה המון דירות בחיים הלא מאוד ארוכים שלי, אני חייבת להגיד שכל מעבר הוא אחר. וכל אחד כזה מביא איתו המון שינויים, שינויים שצריך להסתגל אליהם. לטוב ולרע. אז אל תמהרו שהכל יהיה במקום מהר מהר, ואל תתנו למעבר לשבור אתכם,

בסופו של דבר תזכרו- זה רק מעבר וגם הוא עובר.




בתמונה: הסלון שלנו, ואם תגללו בחץ תראו תמונות שלו מיום המעבר טרם צביעה, הובלה ועיצוב.


לעוד תמונות של לפני ואחרי בבית שלי מוזמנים לעקוב אחריי בעמוד האינסטגרם שלי :)

https://www.instagram.com/nitsancohen_blog/








48 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול